נראה לי שר׳ ינאי חשב בתחילה כי כל פסוק עומד בפני עצמו, וכי כוונת דוד המלך הייתה שכדי לחיות חיים טובים, צריך גם לנצור לשוננו, גם לסור מרע וגם לבקש ולרדוף שלום
ועוד אפשר שיקרא משכיל כי הדיבור הוא במקום הנקבה, ולמעלה ממנה הוא תהלים פט, א משכיל לאיתן האזרחי וכו' כדפי' בסבא פ' משפטים דף קי ע"א - ע"ב , ומה שבין זכר לנקבה הוא, כי הדברים הם תלויים בו בשכל, בהעלם, ובנקבה הם בדבור, ר"ל בגילוי, וכיון שיקרא משכיל אשריו, שהוא מאותם שעליהם נאמר דניאל יב, ג והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, כמו שהאריכו בתיקונים כתיבת יד, דכל רז לא אניס להו אברהם הלך במעיל ארוך, כאשר כובע המעיל מכסה את ראשו

דוד מלכא אמר לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי וגו' לך לבדך, מאי לך לבדך, אלא בגין דאית חובין דחטי בר נש לקודשא בריך הוא ולבני נשא, ואית חובין דחטא לבני נשא ולא לקודשא בריך הוא, ואית חובין דחטי לקודשא בריך הוא בלחודוי ולא לבני נשא אחרא , דוד מלכא חב לקודשא בריך הוא בלחודוי ולא לבני נשא", עכ"ל.

בכתיב מלא
הרי בפירוש כי זיבות בא להם על ידי פגם לשון הרע
תהלים נצור לשונך מרע! / יהודה איזנברג
עוד ירצה, שבא לתרץ קושיא אחת, כי ראוי להקשות מה בא ללמדנו שהשתיקה היא טובה, הרי בכמה פסוקים מדברי שלמה המלך ע"ה נזכר ענין השתיקה - חושך אמריו יודע דעת משלי יז, כז , על כן יהיו דבריך מעטים קהלת ה, א , וכיוצא הרבה, ולזה אמר ולא המדרש הוא העיקר, פי' כוונתי באומרי שלא מצאתי לגוף טוב משתיקה הוא שקריתי דברי שלמה וקיימתים, וכן ראוי לכל מי שיקרא דברי שלמה המלך ע"ה שיקיים אותם
Reshit Chokhmah, Gate of Holiness 11:15
הוא חיכה לרב דב מילר שיסיע אותו למערה, אבל הלה התעכב משום מה
יארדנסכלא יבר לע דמחנ רופיס רפוסמ :טי שיאה ימ" :םהל רמא כתיב מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע וגו' תהלים לד, יג , אמרו רבותינו ז"ל ע"א דף יט ע"א בסופו מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיי, כנוף ואתו כוליה עלמא לגביה, אמרי ליה הב לן חיי, אמר להו מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך וגו' סור מרע ועשה טוב
ה' המותר, הוא דבור של סחורה ופרנסה לדבר מענין מלבושים ומענין אכילה ושתיה ושאר צרכיו, ומי שממעט דבריו אפילו בזה הענין, הרי זה משובח מה מהות התפילה ומה ההבחנה בין שלשת חלקיה? םכדמלא 'ה תארי ,יל ועמש ,םינב וכל" - בוט תוארל םימי בהוא ,םייח ץפחה שיאה ימ

להקב הז גוסמ םירבד ץיפהל.

25
מילים לשיר נצור לשונך
ולפי דברי חכמים רוב דברי העולם אין בו צורך מלדבר
Reshit Chokhmah, Gate of Holiness 11:15
ביטוי מוגדר באופן קצר כ "צירוף של מילים שיש לו משמעות מיוחדת " , ואולם , הספרות מקצועית הרחבה דנה בנושא ומנתחת את סוגם הלשוני של הביטויים תוך חלוקתם לקבוצות שונות
בכתיב מלא
השתיקה יפה לחכמים קל וחומר לטפשים פסחים דף צט ע"א , וסייג לחכמה שתיקה