החולשה העיקרית שלו היא קצת האורך אבל ראסל טוען שהם יוצרים יחד טריפטיך קונספטואלי שמייצג סגנון חדש ובוגר יותר שלו — התמקדות רעננה בדמויות ובפרטים — השונה מאוד מהגישה שבה ביים את "אני אוהב האקביז" ב־2004
לא מדובר פה בסרט טוויסט ממוצע; במקרה של "אופטימיות היא שם המשחק", ההפתעה אינה זהותו של הרוצח נניח אלא זהותו ומהותו של הסרט עצמו כל אלה הם אכן סיבות טובות מאוד, ולבטח יותר ממספיקות, כדי להקשות עלינו את הימים ולהוציא את הרוח מהמפרשים; אבל כשחושבים על זה הרי כל אלה, במידה כזו או אחרת של עוצמה וחומרה, היו פה איתנו תמיד

עוד מאז סרט הביכורים המטורלל שלו "Spanking The Monkey" , סיפור יחיד במינו על גילוי עריות בין בחור לאמא שלו, שנופל איפשהו בין דרמה ברגמנית נוקבת לבין קומדיית מצבים שחורה משחור.

סטודיו למשחק טל עדן
במיוחד כשזה מצבים מוזרים כמו מישהו ועצמו מהעתיד או לא-דייט בין שני אנשים עם הפרעה נפשית
היא שם סקירה
וכשאיימי מעמידה פנים שהיא אוהבת את ברדלי, יש פרק זמן שבו היא באמת אוהבת אותו
אופטימיות היא שם המשחק (1)
לא בדקתי מי ומה היא פשוט הופיעה עם כרטיסים והודיעה שעכשיו נוסעים לקולנוע , כך שבאתי נקייה מציפיות, ופשוט השתעממתי
את פייטר ראיתי לפני כמה חודשים, והוא לא השאיר עליי רושם מיוחד ההשוואה היא מבחינתי בלתי נמנעת
כל סצנה שהציבה את אדמס וליאו באותו חלל הייתה התפוצצות מרהיבה פט: קוטע אותו אני דפוק לגמרי? את אני אוהב הקאביז מאוד אהבתי בזמנו, אם כי גם הוא נשכח, וכרגע אני לא זוכרת למה אהבתי אותו בדיוק

כשהעסקה שלהם מתגלגלת, מתחיל להתפתח ביניהם קשר בלתי צפוי, ואופטימיות מופיעה בחיים של שניהם.

23
היא שם סקירה
בכל זאת, אני יצאתי ממנו מבסוט וכמעט ללא הסתייגויות
היא שם סקירה
ראו את ארבעת האישים הדגולים האלה
אופטימיות היא שם המשחק
אגב, גם ב"לופר" וגם פה הסצינה הכי אהובה עלי מתרחשת בדיינר